מה חשוב לדעת על לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, שחוקק בשנת 1965, מבהיר במדויק מהי דיבה. על פי החוק, דיבה היא פרסום שעלול לגרום לאדם אחר השפלה בגלל המוצא שלו, בגלל מקום מגוריו, בגלל מינו, בגלל גילו, בגלל נטייתו המינית, בשל מוגבלות ממנה הוא סובל, עקב גזע, מוצא או דת, ועוד. עוד מקרה שבו פרסום הינו בגדר לשון רעה הוא כשהפרסום עלול להוביל לפגיעה במשלח היד של האדם, וכן כשהפרסום עלול להפוך אדם מסוים למושא לשנאה.

חשוב לציין כי שקר אינו בהכרח דיבה: אם לא מתקיים התנאי הנ"ל, כלומר השקר לא גורם לאדם להשפלה, ביזוי או אובדן משלח היד, הוא אינו לשון הרע.

האם כל פרסום משפיל הוא לשון הרע?

כמעט כל פרסום שעונה לתנאים הנ"ל מוגדר כלשון רעה, כשלמעשה המצב היחיד שבו השפלת אדם אחר אינה דיבה הוא אם אף אדם פרט לפוגע ולנפגע לא נחשפו לפרסום המזיק. מאחר שבימינו אין כמעט פרסומים שלא נחשפים לאנשים אחרים, הרי שכמעט כל פרסום מזיק עלול להיחשב כדיבה ולהוביל לסנקציות כנגד המפרסם. כדאי לציין כי פרסום הודעה מבזה בקבוצת ווטסאפ שיש בה עוד אנשים פרט למפרסם ולמושא הפרסום עלול להיחשב כדיבה, כך תליית מודעה משפילה על לוח מודעות של בניין משותף, וכמובן שפרסומים פוגעניים בפייסבוק, ברשתות חברתיות אחרות ובאינטרנט באופן כללי, שמטבעם חשופים לקהל רחב, הם על תקן דיבה.

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה על הוצאת דיבה?

בכל מקרה שבו מתקיימים שני התנאים הנ"ל – פרסום מבזה או משפיל וחשיפה שלו לאדם אחד לפחות (פרט לנפגע) – ניתן להגיש תביעה על הוצאת דיבה. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום ספציפי זה.

מהו הפיצוי המקסימלי?

עוד חשוב לדעת שבשנת 1998 הוכנס תיקון חשוב לחוק איסור לשון הרע, לפיו ניתן לתבוע בגין הוצאת דיבה גם מבלי להוכיח שנגרם בפועל נזק כלשהו. במקרים אלה הפיצוי המקסימלי הוא 70,000 ₪. אם הצד הנפגע מצליח להוכיח כי הפרסום נעשה בכוונת זדון, על-מנת להזיק לו בדרך כזו או אחרת, סכום הפיצוי המקסימלי הוא כפול, כלומר 140,000 ₪.